<h1>תוספות רי"ד — ב"מ מהדורא תליתאה</h1>
<h2>דף כז:</h2>
[ב"מ נ"ז ע"א] הקדש שוה מנה שחיללו על ש"פ מחולל. פי' טעמא דמילתא הוא כדפרישית במהדורא קמא, דמכי אמר זה יהא מחולל בפרוטה זו, קדשה ההיא פרוטה, שהקודש תופס את דמיו, ומכי נתפשת ההיא פרוטה בקדושה יוצא הכלי לחולין ושוב (אינו) [אין] מועלין בו, דהא בהא תליא, כיון דקודש שני נתפש בקדושה קודש ראשון יוצא לחולין, דדוקא קדשי מזבח תופסין תמורתן והן אין יוצאין לחולין, אבל קדשי בדק הבית משעה שתופסין חליפיהן, הן יוצאין לחולין, והמותר אם יש להם ביטול מקח מן התורה חייב ליתן אותו, והכלי כבר יצא לחולין, ואם אין להם ביטול מקח מן התורה אינו נותן כלום, ודומה לזה דין המעילה דתנן במעילה בפ' הנהנה [י"ט ע"ב] אין מועל אחר מועל במוקדשין אלא בהמה וכלי שרת בלבד, פירוש אלו הן קדושין קדושת הגוף ואין יוצאין לחולין לעולם, הילכך יש בהם מועל אחר מועל, שאם נהנה ראובן בבהמת הקרבן וחזר שמעון ונהנה עוד ממנה שניהן מביאין קרבן מעילה, וה"ה לכלי שרת, ולא אמרי' במועל קמא יצאו לחולין, שאין יוצאין לחולין לעולם, אבל אם הי' כלי של קדשי בדק הבית שאינו קדוש אלא קדושת דמים, כיון שנהנה ממנו הראשון בש"פ, כדתנן התם [נ"ח ע"ב] נתנה קטלה בצוארה וטבעת בידה ושתה בכוס של זהב כיון שנהנה ש"פ מעל, וכיון שנהנה ראשון בפרוטה יצא כל הכלי לחולין, והראשון חייב לשלם הכלי וחומש להקדש, או ישלם גוף הכלי ויוסיף עליו חומשו או ישלם דמיו וחומשו, וכשרוצ' לשלם גוף הכלי וחומשו אז עוד יחזור ויכנס הכלי בקדושה, והנהנ' ממנו בין הוא בין אחר מועלין בו, אבל קודם שישלמנו חולין גמורין הוא וברשותו עומד ואין בו מעילה, דמשעה שנהנ' ממנו בפרוט' אוקמי' רחמנא ברשותי' ויצא לחולין, (והם) ה"נ בפדיון, משעה שנתן פרוטה תחתיו יצא הכלי לחולין, ומיהו במעיל' חייב לשלם קרן וחומש מן התורה, אבל בפדיון למ"ד אין להם ביטול מקח אינו חייב לשלם כלום, אלא באותה הפרוט' שנתן תחתיו קנאו.
